מוצצים

איך בוחרים מוצץ?

שאלה טובה. על פי מכון התקנים הישראלי, יש כמה פרמטרים מרכזיים בבחירת המוצץ והם:

- גודל הפטמה: חשוב לבחור את גודל הפטמה בהתאם לגיל התינוק.

- סוג החומר ממנו עשוי המוצץ על כל חלקיו.

רבים מסכימים שבעיות החניכיים והבעיות האורתודנטיות של ילדים, עלולות להיגרם בגלל מוצץ לא מתאים שהילד נהג למצוץ כשהיה תינוק.

מומלץ לקנות מוצצים שלהם יש פתחי אוורור על מנת למנוע הצטברות של רוק על הפה ומכאן לפריחות וכו'.
בנוסף, מומלץ לקנות מוצצים אורתודנטיים שגם נוחים יותר לתינוק וגם לא מזיקים למבנה הפה והלסת של התינוק.

מגש טיפולים

מגש הטיפולים, כשמו כן הוא, הוא משטח שמחולק בדרך כלל לתאים שבו מאחסנים את הפריטים שבהם משתמשים בטיפול היום-יומי בתינוק, כגון: חיתולים, משחה לטוסיק, מגבונים לחים וכו'.

בעיקרון, על פי כל מה שאני קראתי בפורומים, אימהות צעירות טוענות שמדובר בפריט שהוא לא חובה כלל מאחר ואפשר לאחסן את הדברים הנ"ל בכל מדף או מגירה פנויים או אפילו על שידת ההחתלה.

אמבטיה ואביזריה

האמבטיה היא מצרך חיוני בכל בית שיש בו תינוק.

תכלס, מדובר בגיגית שאפשר למלא בה מים ולרחוץ את העולל.

עכשיו, סוגי האמבטיות משתנים על פי מה שהאמבטיה מכילה. האמבטיה יכולה להכיל משטח שעליו ניתן להניח את התינוק בשיפוע וכך לשחרר את הידיים למטלת הרחיצה שנהפכת לקלה יותר. האמבטיה יכולה להכיל מדף עם חלוקה לתאים שבהם תניחו את הסבון, שמפו, ספוג ושאר ירקות. בקיצור, מלא סגנונות ועיצובים.

האמבטיה הסטנדרטית ביותר היא אמבטיה קטנה על מעמד שעולה בסביבות ה-100 עד 150 ש"ח. בדרך כלל היא בנויה בגובה נוח כדי לקלח את הילד בלי לגרום לנו לכאבי גב.

מן הסתם, ככל שהאמבטיה יורת "מתוחכמת" ומכילה יותר אביזרים היא תהיה יותר יקרה. לשיקולכם.

מומלץ להשתמש באמבטיה בעלת צינור ניקוז על מנת להקל עלינו את ריקון האמבטיה מהמים (בכל זאת מדובר בערך ב-2 דליים של מים - זה לא קל).

מושב לאמבטיה - ישנו מתקן שקוראים לו "דפני" שמשמש להנחת התינוק עליו בתוך האמבטיה (חלק נפרד מהאמבטיה). המתקן הזה אמור לעלות בין 30 ל-50 ש"ח.

ריפוד למושב האמבטיה - על ה"דפני" מומלץ לשים ריפוד כלשהו כדי שיהיה לתינוק שלנו יותר נוח. מן הסתם, ניתן לקנות ריפוד מיוחדים שמותאמים לגילאים שונים (כדוגמת ה"בטיה").
אני קראתי בכמה מקומות כבר שאין ממש צורך בזה. אפשר להניח מגבת רכה או חיתול וזה מספיק נוח לתינוק.

מדחום לאמבטיה - מדחום ששמים באמבטיה שנועד (מי היה מאמין) למדידת הטמפרטורה של המים. לפי מה שאני קראתי, המדחומים שקיימים היום לא כל כך יעילים ומדוייקים ועדיף, אם כבר, לבדוק את הטמפרטורה של המים בעזרת היד או המרפק. אם המים נעימים - סבבה, מכניסים את התינוק. אם לא - אז ... לא.

צירפתי קישור למאמר על אמבטיות שאהבתי. הוא מסקר סוגים שונים של אמבטיות בצורה מובנת, ברורה וקצרה (שזה הכי טוב לי).

כרית הנקה

מה זה כרית הנקה? למה זה נועד?

המטרה של כרית ההנקה היא להביא את התינוק לגובה השד וזאת על מנת שהזרועות של האם המניקה לא יתעייפו.

אחד היתרונות הגדולים של כריות ההנקה הוא העובדה שהאם יכולה לשנות את תנוחת ההנקה לפי הגובה שנוח לה ולהתאים את גובה הכרית לכל כיסא בו היא בוחרת להניק.

אווו, ושימוש נוסף שיש לכרית ההנקה: לתקופת ההריון אפשר להשתמש בכרית ההנקה בזמן השינה כדי לתמוך בגב ולהשעין עליה את הבטן כדי להקל על העומס שגורם המשקל על הגב.
מה שעושים זה פשוט להניח את הכרית בין הרגליים כאשר צד אחד שלה תומך בגב וצד אחד תומך בבטן.

כורסת הנקה

כורסת ההנקה נועדה להעניק נוחות לזמן ההנקה עבור האם והתינוק.

בעזרת הכורסא וההדום שמגיע איתה ניתן לתנוחות הנקה נוחות.

חשוב להדגיש כי אין הכרח לרכישת כורסת הנקה, אפשר בשקט להניק על כל מיטה / כיסא / ספה שיש לכן בבית ע"י ארגון כמה כריות סביב אזור האגן והגב התחתון כדי לספק תמיכה נוספת לגב בזמן הישיבה.

בקיצור, לא הכרחי, אפשר להסתדר בלי... אבל אפשר אם ממש בא גם לרמוז בקלות לבעל שזאת מתנה נפלאה לכבוד הלידה ותמורה (אומנם קטנה) עבור תשעת החודשים הקשים שעברו עלינו... קצת puppy face ויש לכן כורסת הנקה מפנקת.

עיסוי פרינאום

כמו שכולכן בוודאי יודעות במהלך הלידה ישנו חשש מפני הצורך לביצוע חיתוך החיץ (הפרינאום) על מנת למנוע קרע בלתי נשלט בהוצאת הראש של התינוק החוצה.

אחת מהדרכים לנסות ולמנוע את החיתוך הוא לבצע עיסוי לאזור הפרינאום (האזור שבין הנרתיק ופי הטבעת). מטרת העיסוי היא להגמיש את האזור הזה.

את העיסוי מתחילים לבצע בדרך כלל בערך בשבוע 34 להריון. ההריונית יכולה לבצע אותו בעצמה או להיעזר בבן זוג (לא שיש לי ניסיון בזה עדיין, אבל סקסי - זה לא נשמע לי).

אז, איך עושים עיסוי פרינאום?

קודם כל, תשטפו ידיים ותגזרו ציפורניים. מציינים את זה בכל מאמר על העיסוי הזה. לא שזה לא ברור, אבל אם כבר מציינים את זה בכל חור (סליחה על המשחק מילים) אז החלטתי גם לציין את זה.
עכשיו, תפרסו מגבת מתחת לאגן שלך באזור בו את שוכבת.
בדרך כלל משתמשים בשמן שקדים כדי לרכך את אזור הנרתיק. את השמן שמים על האצבעות המורות.
העיסוי מתבצע באמצעות שתי האצבעות המורות המוחדרות כאשר הן צמודות עד לעומק הפרק האמצעי של האצבע ( לא יותר מ-2 ס"מ) תוך יצירת לחץ עדין, יש להפריד בין שתי האצבעות ולהעבירן לאורך דפנות הנרתיק עד לגובה אמצע הנרתיק. אין להמשיך את תנועת העיסוי בחלקו העליון של הנרתיק. לאחר מכן יש להחזיר את האצבעות חזרה אל תחתית הנרתיק, וחוזר חלילה.

אה, כן, וכאילו שזה לא ברור - תשטפו ידיים אחרי....

כמה זמן לעסות?

מומלץ לבצע את העיסוי בין חמש לעשר דקות ביום.

כדאי להצטייד בשמן שקדים לחדר הלידה כדי שהמיילדת תוכל לבצע עיסוי בזמן שראש התינוק יוצא.

כללי זהירות בעת עיסוי החיץ

• יש להימנע מעיסוי של החלק העליון של הנרתיק (החלק הפונה לכיוון הדגדגן והשופכה) כדי לא לרכך חלק זה. חלק זה של הנרתיק אינו אמור להימתח כלל, וקרע בו יכול להיות בעייתי.
• אין להתחיל לבצע את העיסוי בצורה חזקה מדי, אלא בצורה הדרגתית מאד, לאורך מספר שבועות. עם הזמן, בעקבות עיסוי קרום החיץ הוא יתרכך, ואז לאט לאט ניתן יהיה להפעיל יותר לחץ.
• אם את סובלת מדלקת או פטרת בנרתיק, אין לבצע את העיסוי. איכס... אבל עדיין, חייב להיאמר.

המידע נלקח מאתר יולדת (קישור נמצא בצד שמאל של הבלוג).

משאבת הנקה

בעיקרון, מומלץ להניק את התינוק במשך השנה הראשונה. רק מה? מתי שהוא, רובנו לפחות, חוזרות לעבוד במהלך השנה הראשונה לחייו.

אז הפתרון המתבקש הוא שאיבת החלב והאכלת התינוק בבקבוק.

מה גם שישנו יתרון נוסף, שלא עלה בדעתי משום מה.. אם אני אשאב גם בעלולי יוכל להשתתף בסבב ההאכלות (גם הוא יקבל חלק מההנאה וה-bonding עם הקטנה וגם אני אוכל "לגנוב" עוד שעות שינה). נשמע לי מגניב.

OK, אז מתי להצטייד במשאבה? אין צורך להצטייד במשאבה לפני שמבססים ומתרגלים את עניין ההנקה (קורה בערך אחרי שישה שבועות שבהם התינוק יונק).

איך בוחרים משאבת חלב ביתית?

• איפה תשתמשי במשאבה? בבית או בעבודה? אם מדובר במשאבה עבור מקום העבודה, רצוי לבחור במשאבה שמגיעה עם תיק שנוח לנייד אותו.
• אם את תשאבי במקום העבודה, צריך לוודא שיש נקודת חשמל נגישה בחדר שבו תשאבי.
  רצוי שלא להסתמך על סוללות (הן נגמרות מהר וכשהן חלשות - עוצמת השאיבה נחלשת ואז זה סתם לוקח יותר זמן ומעיק יותר). חשוב להוציא את הסוללות בסיום השימוש במשאבה.
• אם יש לך צורך באביזרים מיוחדים למשאבה (פטמה שקועה, חזה גדול מאוד, חזה קטן מאוד וכו'...) רצוי לבדוק האם המשאבה מגיעה איתם או אם ניתן לקנות את האביזרים הללו כתוספת למשאבה.
• אחריות, אחריות, אחריות... איזה אחריות מגיעה ומה היא כוללת.
• יש תמיכה טלפונית למשאבה? באיזה ימים ושעות?
• אם את הולכת בכיוון של משאבה חשמלית, בקשי לבדוק את מידת הרעש שהיא משמיעה. חשוב לוודא שהרעש נעים לך ולא חזק מידי או גורם לך חוסר שקט. בכל זאת, את תשאבי כמה פעמים ביום... אין צורך שזה יהיה מלווה ברעשים לא נעימים.
• במשאבה חשמלית, חשוב לוודא שיש וסת שאיבה הממוקם באופן נוח, כך שבזמן שאת שואבת תוכלי לתפעל אותו כראוי, בהתאם לצורך.
• קחי המלצות מחברות, מהאינטרנט ומיועצת ההנקה שלך (אם יש לך) תוך כדי כך שאת זוכרת שלכל אישה יש גוף שונה וצרכים שונים.
• אם את משתמשת בבקבוקים ללא ביספינול A, ודאי שגם למשאבה שלך יש בקבוקים כאלה.
• אם את רגילה לעשות סטריליזציה במיקרוגל, בדקי שניתן לחטא גם את חלקי המכונה באותה דרך.
• בקשי הסבר מפורט על המשאבה והשימוש בה בעת הקנייה.

ועוד עצה חשובה לסיום:
מומלץ להתחיל להאכיל את התינוק בחלב שאוב בבקבוק בערך שבועיים לפני תאריך החזרה לעבודה, כדי שהתינוק יתרגל בהדרכה לבקבוק. בנוסף, רצוי שמישהו אחר יאכיל את התינוק בבקבוק עם החלב השאוב כדי שהתינוק לא יקשר את מתן הבקבוק עם אימא וכך האם תוכל להמשיך להניק את התינוק כרגיל כשהיא חוזרת מהעבודה.

המידע נלקח ממאמר מעולה מאתר ifeel.

אתם מוזמנים לקרוא ולהנות!